קיבלתי שטח חצי גמור. ריצפה חלקית, קירות בטון, תקרת בטון חשופה.
"תעשי לנו משרדים." ככה זה התחיל. חברה יצרנית, עם דרישה ברורה:
הקידמה הטכנולוגית צריכה להיראות, אבל בלי לשכוח מאיפה הכל התחיל. זה האתגר שקיבלתי.
הרעיון היה לשלב חדש וישן בסינרגיה מושלמת. במבט ראשון, הייטק. במבט שני, הדרך שהחברה עברה כדי להגיע לשם. יצרתי שדרה מרכזית, רצופה באריחים משתנים, שמחלקת את החלל לשניים. מצד אחד, משרדי הייטק שקופים עם ריהוט מינימלי. מצד שני, אופן ספייס טכנולוגי – אקוסטיקה מדויקת ותאורה שמנגישה עבודת מחשב יומיומית. ביניהם, קיר מפלטות פח מחוזקות – שאריות מאריזת מכונה שהגיעה מחו"ל. השארתי גם את החותמות המקוריות שלהן.
את תקרת הבטון, עם תעלות הפח לחשמל ותקשורת השארתי חשופה במכוון, ממנה תליתי פלטות אקוסטיות, בחלקן שילבתי גם גופי תאורה. חדר הישיבות הוא הלב של הסיפור – המקום שבו הישן והחדש נפגשים. שולחן ישיבות, כסאות עור מפנקים ומערכות מדיה מתקדמות, ומעליהם גופי תאורה עשויים רשת סינון תעשייתית – בגוון כהה שמתכתב עם הטכנולוגיה שבשימוש. אותה רשת משמשת בקווי הייצור של החברה. כל בחירה בצבע, בחומר ובפרט – חלק מסיפור אחד: איך חברה גדלה, ולאן היא ממשיכה.
